לפני שנבחן את חיוניותו של מחזור גזם, כדאי להבין מהו גזם.
גזם הנו כותרת כללית לענפים, עלים ואפילו דשא, הנקצץ מעצים ושיחים. בדרך כלל, גזם נוצר בשלושה תחומים עיקריים – העירוני, הציבורי והכפרי. בין היתר, הוא נוצר בעת גיזום שיחים ועצים בגינות, מטעים, יערות ושמורות, בין אם לשם בטיחות ויופי ובין אם לשם העצמת הגדילה והפריחה.
בדרך כלל, הענפים העבים שמקוצצים, מועברים להסקה או ליצירת פחם. עם זאת, הגזם הדק יותר, כגון העלים והענפים הדקיקים, נותרים ומצטברים. בישראל בלבד, מצטברים בכל שנה למעלה מ-600,000 טון גזם.
בכדי למגר ולסלק את הגזם שמצטבר, נוהגים לשרוף או לטמון אותו באתרי פסולת. דרכים אלו נעשו בעייתיות מאחר ולא נותר עוד מקום להטמנת הגזם ושריפתו עלולה לפגוע בשכבות האוזון ולגרום לזיהום אוויר משמעותי. על כן, מחזור גזם נעשה לחיוני במיוחד.
בדיוק בגלל הסיכון הגדול, בטיפול הלא נכון בגזם והסיכון המלווה בכך אנו מעניקים תשומת לב מרבית לנושא ופורסים כוחות ברשויות רבות בכדי לאסוף את הגזם ולמנוע סכנה אקולוגית. המשאיות יעודיות שלנו מסתובבות ואוספות את הגזם בעזרת מנופים ייעודיים לכך. הגזם מפונה לתחנת מעבר, וממוין לפי גדלים וסוגים שונים. משם נשלח אל מרסקת גזם ייעודית, משם יוצאים הגזעים והענפים בתור רסק גזם. משם ואילך הגזם המקוצץ משמש כחומר חיפוי לקרקע בגנים ציבוריים ופרטיים, ריפוד לרפתות, אנרגיה ירוקה, דישון, הסקה, קומפוסט ועוד.
